וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃
רמב"ן
וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, מְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף קָדְמָה לְמִיתָתוֹ שֶׁל יִצְחָק, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ה:כ"ט). וּכְבָר כָּתַבְתִּי (רמב"ן על בראשית י"א:ל"ב) שֶׁזֶּה מִנְהַג הַכָּתוּב בְּכָל הַדּוֹרוֹת, יְסַפֵּר עִנְיַן הָאָדָם וְתוֹלְדוֹתָיו וּמִיתָתוֹ, וְיַתְחִיל בְּתוֹלְדוֹת הַדּוֹר הָאַחֵר. וְרָאוּי הָיָה לְהַקְדִּים מִיתַת יִצְחָק לְתוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּאַבְרָהָם וּבְכָל דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, אֲבָל יִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהַגִּיד כִּי יִצְחָק מֵת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים אַחֲרֵי שֶׁשָּׁב אֵלָיו בְּנוֹ הַמְּבֹרָךְ הַנּוֹחֵל מַעֲלָתוֹ, וּקְבָרוּהוּ בְּכָבוֹד עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו גְּדוֹלֵי הָעוֹלָם. וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר כִּי קְבָרוּהוּ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, בַּעֲבוּר שֶׁהִזְכִּיר כִּי הָיָה בָּעִיר הַהִיא, וְאָנָה יִקְבְּרוּהוּ, רַק בְּקֶבֶר אָבִיו:
אור החיים
וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר ״חַיִּים״ בְּיִצְחָק כְּמִנְהַג הַכָּתוּב בְּאַבְרָהָם וְיַעֲקֹב, וְגַם בְּיוֹסֵף הִזְכִּיר חַיִּים דִּכְתִיב (בראשית נ:כב) ״וַיְחִי יוֹסֵף״, וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנּוֹלַד עַד הָעֲקֵדָה לֹא הָיְתָה לוֹ בַּת זוּג, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת רבה ט׳) הַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא חַיִּים, וּמֵעֵת הָעֲקֵדָה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ׳ סה) שֶׁהִתְחִילוּ לִכְהוֹת עֵינָיו, לָזֶה לֹא הִזְכִּיר בּוֹ חַיִּים.
הטור הארוך
ויהיו ימי יצחק. פירש"י אין מוקדם ומאוחר בתורה שהרי מכירתו של יוסף קדמה למיתתו של יצחק. והרמ"בן פי' כי כן מנהגו בכל מקומות שמספר ענין האדם ותולדותיו ומיתתו ואח"כ מתחיל הדור האחר והי' ראוי להקדים מיתת יצחק לתולדת יעקב כשעשה לאברהם ובשאר הדורות אלא שהמתין עד כאן לומר שמת בשיבה טובה זקן ושבע ושב אליו בנו המבורך הנוחל מעלתו וקברו עשו ויעקב בניו ולא הוצרך לומר שקברוהו במערת המכפלה בעבור שהזכיר שהי' יושב בעיר ההוא ואנה יקברוהו אם לא בקבורת אבותיו: