וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃
העמק דבר
ויהיו בני אליפז. תיבת ויהיו מיותר וכן להלן אלה היו בני בשמת תיבת היו מיותר וכן להלן ואלה היו בני אהליבמה. וע׳ מ״ש לעיל ט׳ י״ח וכ״ה ג׳ שבכ״מ יש בזה כונה והנה כבר דקדקו חז״ל דכתיב נפשות ביתו שלא נתאחדו בני עשו ע׳ רש״י להלן מ״ו כ״ז. והודיע הכתוב בכ״ז שהיו כל אלה לזרע בפ״ע. ורק באיזה משך ישבו כולם בהר שעיר ואח״כ נתפרדו הרבה כמו עמלק וזרע צפו הלכו לכתים ומהם היו גבורי רומי כידוע ותימן הלך לארץ תימן וכתיב וחתו גבוריך תימן וכן הרבה שלא ידענו מש״ה כתיב היו שהיו בני אליפז בפ״ע ובני עדה בפ״ע ובני אהליבמה בפ״ע:
מדרש שכל טוב
ויהיו בני אליפז. שבעה, תימן ואומר צפו וגעתם וקנז ותמנע ועמלק. וכה"א בדברי הימים (דה"א א לו), ואע"פ שהפסיק בתורה בין קנז לבין תמנע, ונשמע כי תמנע היתה פילגש לאליפז, לא סבירא לן הכי בתמנע שאמורה כאן, שהרי בדברי הימים מפרש כי תמנע זה זכר היה, ובנו של אליפז היה, ולפיכך עשו לנו מלכי צדק ציון, כי טעם לגרמיה מפסיק לתת כח לדרשי התורה לדרוש כי תמנע וקנז אחיו בני אליפז היו: