בראשית לו:כ מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, רש"י, ברטנורא וברכת אשר

[ט] ורש"פ ביאר שנקרא המראה הגוונית "עין" ע"ש התנועה וההמרה של נצוצי האור הנופלת על הגשם הגורמת את הצבעים והגוונים והשתנותם, ובלשון חז"ל "כדי שיקלוט העין" (שבת יז ב):

[י] וכתב הרש"ד ע"ז "והוא כמתנבא לתת טעם לשם חורי, ומי זה יתפאר לתת סבה לכל שמות העצם לוטן ושובל וגו', ואם חשב שהוא שם תואר בעבור היו"ד שבסוף השם חורי, הלא נמצא בבני לוטן "חורי והימם" שהם שמות עצמיים, מלבד שמצאנו יבוסי אמורי וגו' בני כנען:

ישבי הארץ. שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבֶיהָ קֹדֶם שֶׁבָּא עֵשָׂו לְשָׁם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (שבת פ"ה) שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בְּיִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ; מְלֹא קָנֶה זֶה לְזֵיתִים, מְלֹא קָנֶה זֶה לִגְפָנִים, שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִין הֶעָפָר וְיוֹדְעִין אֵי זוֹ נְטִיעָה רְאוּיָה לוֹ: