בראשית לו:כה מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, חזקוני, רמב"ן ואבן עזרא

[טו] ור"ת (תוס' ב"ב דף קטו ב ד"ה "מלמד") כתב, כי ענה אשה היתה כדכתיב "ואהליבמה בת ענה בת צבעון", והא דכתיב הוא ענה בלשון זכר, משום שירשה במקום איה שהיה זכר, שהרי איה אחיו של ענה היה, ולא מצינו שנמנה באלופים, אלא שמע מינה איה מת, וענה נשארה יחידה לאביה, ולהכי מנו לה בבני שעיר החורי יושבי הארץ, וירשה במקום זכר ונמנית באלופיהם:

ואלה בני ענה שני ענה יש בפסוק זה ואינם אלא אחד.

וְאֵלֶּה בְנֵי עֲנָה דִּשֹׁן וְאָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לֵאמֹר בַּבָּנוֹת כֵּן, כְּמוֹ "וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ" (בראשית מ"ו:ט"ו), וְזֶה עֲנָה הוּא הַבֵּן הָרְבִיעִי לְשֵׂעִיר הַחוֹרִי אֲחִי צִבְעוֹן הַנִּמְנֶה אַחֲרָיו לְמַעְלָה (בראשית ל"ו:כ'), כִּי הַפָּרָשָׁה תִּמְנֶה שִׁבְעָה בְּנֵי שֵׂעִיר הַחוֹרִי כְּתוֹלְדֹתָם, וְהָיָה לָזֶה עֲנָה בֵּן אֶחָד יִקָּרֵא גַּם כֵּן דִּישׁוֹן כְּשֵׁם דּוֹדוֹ, וְלוֹ בַּת תִּקָּרֵא אָהֳלִיבָמָה כְּשֵׁם קְרוֹבָתָהּ בַּת עֲנָה בֶּן צִבְעוֹן, וּלְכָךְ יֹאמַר הַכָּתוּב בְּאֵשֶׁת עֵשָׂו (בראשית ל"ו:ב') אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן, לְהַגִּיד כִּי הִיא בַּת עֲנָה שֶׁמָּצָא הַיֵּמִים נֶכְדַּת צִבְעוֹן, לֹא אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בֶּן שֵׂעִיר הַחוֹרִי אֲחִי צִבְעוֹן. וְעַל דַּעַת קְצָת רַבּוֹתֵינוּ (פסחים נד) אֵין בַּפָּרָשָׁה רַק אִישׁ אֶחָד הַנִּקְרָא עֲנָה, וְהוּא בֶּן צִבְעוֹן שֶׁבָּא בִּזְנוּת עַל אִמּוֹ אֵשֶׁת שֵׂעִיר הַחוֹרִי, וְיִמְנֶה אוֹתוֹ הַכָּתוּב (בראשית ל"ו:כ') בִּבְנֵי שֵׂעִיר הַחוֹרִי כִּי יַחְשְׁבוּהוּ הָאֲנָשִׁים כִּבְנוֹ וְיִקְרָאוּהוּ עֲנָה בֶּן שֵׂעִיר, וְגִדְְּלוֹ בֵּין בָּנָיו בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְיִמְנֶה אוֹתוֹ הַכָּתוּב פַּעַם אַחֶרֶת (בראשית ל"ו:כ"ד) עַל פִּי הָאֱמֶת בֵּן לְצִבְעוֹן. וְזֶה מִדְרָשָׁם שֶׁל דּוֹרְשֵׁי חוּמְרוֹת כְּמוֹ שֶׁמֻּזְכָּר בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים (שם), וְאֵינֶנּוּ דִּבְרֵי הַכֹּל בַּגְּמָרָא וְלֹא מַשְׁמָעוֹ שֶׁל מִקְרָא כְּלָל: