בראשית לו:לא מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, רקנאטי, רש"י ואדרת אליהו

[טז] טעם ספרו המלכים אשר מלכו בארץ אדום עיין מורה פ"נ מהח' הג', וברדי"א ובפי' הג' רמל"מ בפי' לדה"א א מג:

[יז] והרמב"ן השיג ע"ז, וכתב "ואינו נכון, כי הנבואה למה תזכיר את אלה, ועד איזה זמן תמנה ותפסק בהם, והנכון שכל אלה לפני התורה, ומשלו כאחד, ומה שאמר למקומותם, פי' שהיה כ"א במקומו או שהיה ממשלתם מועט כי שנות רשעים תקצרנה":

[יח] והגאון ר' שלמה יהודא ליב ראפפארט (אגרות שי"ר מכתב א צד, 4, 5) כתב וז"ל "ויפה כתב הראב"ע עליו שספרו ראוי להשרף, מפני שנעשה התורה אצלו עיר פרוצה אין חומה בשבושים הרבים שעשה לו מעצמו", ועוד שם צד 25) "ולא הפליג הראב"ע ז"ל בלשונו באמרו עליו פעם, ופעמים, שראוי להשרף, ולמחברו קרא המהביל, או המבהיל, ושני השמות יאותו לו, כי הוא מהביל בהשערות, גם מבהיל אותן להביאן ממרחקים ובדרכים עקשים ונלוזים", וכן כתב הח' ז"ל בסוף ס' צחות וז"ל "השמר לך ושמור נפשך מאוד שלא תאמין בדברי המדקדק שהזכיר בספרו יותר ממאה מלות ואמר כי כולם צריכים חילוף, חלילה חלילה, כי זה איננו נכון בדברי חול, ואף כי בדברי אלהים חיים, וספרו ראוי להשרף", ועיין (למעלה כ, ב) בקרני אור הערה ד:

ואלה המלכים וגו'. שְׁמוֹנָה הָיוּ וּכְנֶגְדָּן הֶעֱמִיד יַעֲקֹב וּבִטֵּל מַלְכוּת עֵשָׂו בִּימֵיהֶם, אֵלּוּ הֵן, שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אָסָא, יְהוֹשָׁפָט; וּבִימֵי יוֹרָם בְּנוֹ כָּתוּב בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ (מלכים ב ח'), וּבִימֵי שָׁאוּל כָּתוּב וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ (מלכים א כ"ב):