וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ח] עיין יהל אור, וכן פי' רש"י ז"ל "הבן יקרא על שם המת", וביאר שד"ל דעת רש"י ז"ל, שאין הכוונה שהי' קוראים אותו באותו שם שהיה נקרא המת, אך הכוונה שהיה נחשב כאלו הוא בנו של מת פי' בנו של ער, אעפ"י שבאמת היא אביו אונן, וכתב, והרבה יש לתמוה על הרמב"ן ז"ל שתפש על רש"י ולא דקדק, כי נקרא בשם המת לחוד, ונקרא על שם המת לחוד, והרא"ם תמה גם הוא על הרמב"ן ז"ל ולא דקדק בלשון רש"י ז"ל במליצת "על שם", ומהרש"ד העתיק דברי הרמב"ן ולא העיר עליהם מאומה גם יש"ר כתב "לא שהבן יקרא על שם המת", ולא הבין, והיל"ל לא שהבן יקרא בשם המת, עכ"ל, ועיין הכוה"ק שגם הוא הבין בלשון רש"י ז"ל כשד"ל, ויתמה ג"כ על הרמב"ן ועל הרא"ם שהסבו כוונת רש"י ז"ל לדעה שאינה מובן בלשונו, וכן פי' דעת הח' ז"ל:
אבן עזרא
כי לא לו יהיה הזרע. לא יקרא בשמו כטעם "והיה הבכור אשר תלד" (דברים כה ו):