וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מָת בַּת־שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י צֹאנוֹ֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃
רמב"ן
וַיַּעַל עַל גֹּזְזֵי צֹאנוֹ הָיָה עוֹלֶה שָׁם תָּמִיד לְהִתְנַחֵם, שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ בַּצֹּאן וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ, וְהֻגַּד לְתָמָר כִּי הוּא עוֹלֶה שָׁם בְּכָל יוֹם תָּמִיד, וְאָרְבָה לוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים. אוֹ שֶׁהָיָה יְהוּדָה גָּדוֹל בָּאָרֶץ וְהָיוּ מִתְקַבְּצִים לוֹ שָׁם לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה בְּעֵת הַגִּזָּה כְּמִשְׁתֶּה הַמֶּלֶךְ, וְהָיוּ הָעֲנִיִּים הוֹלְכִים שָׁם, וְהֻגַּד לָהּ טֶרֶם עֲלוֹתוֹ: