בראשית לט:א מפרשים: רש"י, דברי דוד, אלשיך ובכור שור

ויוסף הורד. חוֹזֵר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן, אֶלָּא שֶׁהִפְסִיק בּוֹ כְּדֵי לִסְמֹךְ יְרִידָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה לִמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף לוֹמַר שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ, וְעוֹד כְּדֵי לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר לְמַעֲשֵׂה תָמָר לוֹמַר לְךָ, מַה זּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם אַף זוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁרָאֲתָה בְאִצְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלָּהּ שֶׁעֲתִידָה לְהַעֲמִיד בָּנִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת אִם מִמֶּנָּה אִם מִבִּתָּהּ:

ויוסף הורד כו', ועוד כדי לסמוך כו' לעיל בפסוק ויהי בעת ההיא וירד כו' כתב רש"י הטעם שהורידו את יהודה מגדולתו ולא הוזכר שם הטעם השני דכאן משום דהכוונה היתה לשם שמים. וראיתי בזה תירוצים בלתי ישרים בעיני ונ"ל דלק"מ דכבר כתבתי לעיל דרש"י לא דרש סמיכות אלא בא בא לפרש מאמר הכתוב ויהי בעת ההיא משמע דהכתוב עצמו אומר שיש שייכות במעשה יהודה למעשה דיוסף דזה גרם לזה דהיינו שהורידוהו מגדולתו בשביל מעשה שלמעלה משא"כ בטעם השני דכאן לא שייך לומר על זה ויהי בעת ההיא, שהעת לא גרם לזה שיהיה לשם שמים, אבל כאן דלא באנו אלא לתרץ לשון ויוסף דמשמע שקאי אדלעיל שפיר י"ל דקמ"ל דהכוונה היתה לשם שמים כמו לעיל:

ויוסף הורד כו'. הנה למעלה נאמר והמדנים מכרו אותו אל מצרים לפוטיפר כו' והנה אמרו רז"ל בב"ר אחיו לישמעאלים וישמעאלים לסוחרים וסוחרים למדינים ומדינים אל מצרים וקשה כי הלא מקרא מלא הוא מיד הישמעאלים. ועוד כי הנה אמרו רז"ל כי כשבא הקב"ה לתת תורה לישמעאלי' אמרו מה כתיב בה לא תגנוב והלא אומנותינו היא זאת שגנבנו את יוסף כו' והלא מקרא מלא הוא וימכרו את יוסף לישמעאלים ואיך גנבוהו. אך לזה נשית לב כי מפסוק זה נראה באומרו אשר הורידוהו שמה. כי הם אשר קנו אותו מאחיו להורידו מצרימה וא"כ היכן הם מדינים סוחרים וגם נדקדק ייתור אומרו אשר הורידוהו שמה אך הוא כי יש ישמעאלים שקנאוהו ולא הורידוה שמה ויש שהורידוהו ולא קנאוהו. והוא כי אחיו מכרוהו לישמעאלים ההולכים להוריד מצרימה והם מכרוהו לסוחרים שעברו בדרך ללכת מצרימה. והם למדינים שעמהם. וטרם הגיעם שמה. גנבוהו ישמעאלים אחרי' מהמדנים והורידוהו מצרימה ויקנהו פוטיפר מיד הישמעאלים אשר הורידוהו שמה. ואח"כ ירדו שמה מדינים. וערערו על הגזל בפני שופטי מצרים והוצרך פוטיפר לחזור לקנות מהמדינים בעליו. וזהו והמדנים מכרו אותו אל מצרים לפוטיפר. ומה שלא נאמר מכרו אותו לפוטיפר. אלא אל מצרים לפוטיפר. הוא מה שכתבנו שערערו מדינים לפני שרי מצרים והוצרך לקנותו מהמדינים על כן נאמר מכרו אותו אל מצרים לפוטיפר וכו' שפחד פן יקומו עוד מערערים על כן קנאוהו שרי המלכות בשביל פוטיפר. וזהו אל מצרים לפוטיפר: