בראשית ל:ח מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, מחוקקי יהודה; יהל אור, רש"י ואבן עזרא

[ג] ופי' הרד"ק שם עיקרו תפתל, ומשפטו תתפתל, ונהפכה עי"ן הפעל בפ"א הפעל וענין תתפל, תבוא עליו כדרכו הנפתלה", וכן פי' רש"י ז"ל מלשון "עקש ופתלתל" (דבר' לב ה), ופי' הפ' לדעת הרד"ק, חזוקים גדולים נתחזקתי עם אחותי, ואמרה בזה הלשון כמו הפתיל שהוא מדובק משני חוטים וכשיכפיל ויהיה שזור הוא יותר חזק, וכן כתב בשרש "פתל" והוא דעת הח' ז"ל ולדעת מנחם בן סרוק והרשב"ם הוא מלשון חיבור, והר"ש ן' מלך פי', ענינו ההפוך והעוות, ופי' נתהפכתי ונשתדלתי עם אחותי לנצחה גם יכלתי:

[ד] אמרה "אלהים" להגדיל הנפתולים, כי כל דבר שרוצה להגדיל סומך אותו לאלהים, כמו "עיר גדולה לאלהים" (יונה ג ג) "כהררי אל" תה' לו, ז) (רד"ק):

(ו) מקור מבנין נפעל שנקרא בפי המדקדקים שם הפועל:

נפתולי אלהים. מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צָמִיד פָּתִיל, חִבּוּרִים מֵאֵת הַמָּקוֹם נִתְחַבַּרְתִּי עִם אֲחוֹתִי לִזְכּוֹת לְבָנִים. וַאֲנִי מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל (דברים ל"ב) – נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם, לִהְיוֹת שָׁוָה לַאֲחוֹתִי: