בראשית ל:טז מפרשים: רש"י, ספורנו, אור החיים וחזקוני

שכר שכרתיך. נָתַתִּי לְרָחֵל שְׂכָרָהּ:

אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ. וְלֹא תַּעֲשֶׂה עָוֶל בָּזֶה לְבַטֵּל עוֹנַת אֲחוֹתִי, בִּהְיוֹת זֶה מִדַּעְתָּהּ וּבְהַסְכָּמָתָהּ. וּבָזֶה הַסִּפּוּר הַנִּרְאֶה מְגֻנֶּה אֵצֶל מְגַלֵּי פָּנִים בַּתּוֹרָה, הוֹדִיעֵנוּ אָמְנָם שֶׁהָיָה עִנְיַן הַתּוֹלָדָה אֵצֶל הָאָבוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיָה עִנְיָנוֹ אֵצֶל אָדָם וְאִשְׁתּוֹ קוֹדֶם חֶטְאָם, כִּי לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתָם בּוֹ לַהֲנָאַת עַצְמָם כְּלָל, אֲבָל הָיָה לְהָקִים זֶרַע בִּלְבַד לִכְבוֹד קוֹנָם וְלַעֲבוֹדָתוֹ. וְהוֹדִיעַ שֶׁכְּהִיוֹת כַּוָּנַת הָאִמָּהוֹת רְצוּיָה לִפְנֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּתָן בְּהַכְנָסַת הַצָּרוֹת וְעִנְיַן הַדּוּדָאִים, נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתָן עַל זֶה, כִּי רָאוּי לַצַּדִּיק שֶׁיַּעֲשֶׂה הִשְׁתַּדְּלוּת הַטִּבְעִי הָאֶפְשָׁר אֶצְלוֹ לְהַשִּׂיג חֶפְצוֹ, וְעִם זֶה יִתְפַּלֵּל שֶׁיַּשִּׂיג הַתַּכְלִית, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְבָמוֹת נד:) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים.

וַתֵּצֵא לֵאָה וְגוֹ׳. טַעַם עֲשׂוֹתָהּ כָּכָה וְלֹא מִן הַמּוּסָר, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּתֵיבַת ״לָכֵן״ שֶׁאָמְרָה רָחֵל שֶׁהוּא ״עַל כֵּן״, חָשְׁשָׁה לֵאָה שֶׁתַּחְזֹר בָּהּ רָחֵל וְלָזֶה קָדְמָה וְיָצְאָה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי ״לָכֵן״ שְׁבוּעָה, לְצַד שֶׁלֹּא דִּקְדְּקָה רָחֵל לוֹמַר הַלַּיְלָה הַזֹּאת, חָשְׁשָׁה שֶׁתִּדְחֶה אוֹתָהּ לְלַיְלָה אַחֶרֶת, וַהֲרֵי זוֹ זְרִיזָה וְנִשְׂכֶּרֶת.