בראשית ל:י מפרשים: רש"י, גור אריה, מדרש לקח טוב ומדרש שכל טוב

ותלד זלפה. בְּכֻלָּן נֶאֱמַר הֵרָיוֹן חוּץ מִזִּלְפָּה, לְפִי שֶׁהָיְתָה בַחוּרָה מִכֻּלָּן וְתִינֹקֶת בְּשָׁנִים וְאֵין הֵרָיוֹן נִכָּר בָּהּ; וּכְדֵי לְרַמּוֹת לְיַעֲקֹב, נְתָנָהּ לָבָן לְלֵאָה, שֶׁלֹּא יָבִין שֶׁמַּכְנִיסִין לוֹ אֶת לֵאָה, שֶׁכָּךְ מִנְהָג לִתֵּן שִׁפְחָה הַגְּדוֹלָה לַגְּדוֹלָה וּקְטַנָּה לַקְּטַנָּה:

וכדי לרמות. דאם לא כן למה נתן לבן שפחה הקטנה לבתו הגדולה:

ותלד זלפה שפחת לאה. בכולן כתוב ותהר. וכאן כתוב ותלד. לפי שהיתה בחורה ילדה ולא נכרה בעוברה.