וַתֹּ֥אמֶר לֵאָ֖ה בגד [בָּ֣א] [גָ֑ד] וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ גָּֽד׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ה] וכן כתב הח' ז"ל בס' (שפת יתר סי' יג) אחר שהביא דעת רבינו סעדיה גאון, שהוא מענין הגדה, ופי' "באה הגדה והתברר" וסיים "ולפי דעתי שמלת גד, מגזרת גדוד, מבעלי הכפל, והטעם שיש לה בנים רבים, וטעם חסרון אל"ף במכתב כי סמכו העברים על המבטא (פי' כי הקמ"ץ שתחת הבי"ת מושכת אחריה האל"ף בכח המבטא אף שאיננה כתובה) וכמוהו "על יום טוב בנו" (ש"א כה ח) (וענינו "באנו" והאל"ף חסר במכתב):
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ו] וכן הוא בג' (שבת סז א) וכן פי' רש"י ז"ל, וכן פי' הרשב"ם וכתב "והמפרש לשון גדוד טועה הוא" וכן פי' הרד"ק בשרש גד בשם ר' משה הכהן, וכן תיוב"ע "אתא מזלא טבא" ואונקלס לא שינה המלה, רק תרגמה בב' מלות "אָתָא גָד" הוא כהקרי בא גד:
רש"י
בא גד. בָּא מַזָּל טוֹב, כְּמוֹ גַּד גַּדִּי וְסָנוּק לָא (שבת ס"ז), וְדוֹמֶה לוֹ הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן (ישעיהו ס"ה), וּמִ"אַ שֶׁנּוֹלַד מָהוּל, כְּמוֹ גֹּדּוּ אִילָנָא (דניאל ד'), וְלֹא יָדַעְתִּי עַל מָה נִכְתְּבָה תֵּבָה אַחַת; דָּ"אַ לָמָּה נִקְרֵאת תֵּבָה אַחַת בָּגָד, כְּמוֹ בָּגַדְתָּ בִּי, כְּשֶׁבָּאתָ אֶל שִׁפְחָתִי, כְּאִישׁ שֶׁבָּגַד בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים: