וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים ׀ אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֙עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[י] ור' יונה ן' גנאח בשרש זבד פי' "הוא אצלי דומה לדברי הערב שמפילין הלשון הזה על המתנה", וכן פי' הרד"ק ענינו לפי מקומו נתן לי אלהים מתן טוב, ומה שאמר "אותי", אחר שאמר "זבדני" כפל הכנוי הוא לתוס' ביאור:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[יא] עיין רמב"ן ובביאור רש"ד, ובספרו (שפת יתר סי' כ) מביא בשם רס"ג שהוא כמו "זבת חלב ודבש" (שמות ג ח) ור' אדונים תפסו מחסרון הדל"ת (כי לדעתו צ"ל זבדת) ויאמר הח' ז"ל "כי יוכל הגאון להשיב אם מחסרון הדל"ת הוא בעבור חבור ד' ות' רפה הקרובים במוצא הלשון, ורבים אמרו כמוהו "הרה ללת" (ש"א ד' יט) כמו ללדת":