בראשית ל:לב מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, רש"י, אבן עזרא ורמב"ן

[כא] שומא, הושאל על איזה כתם או סימן מובהק שבגוף ובדרז"ל (ב"מ כז ב) "אין מעידין על השומא" (ובנדה מו א) "בן תשע שנים שהביא ב' שערות שומא", וכן תיוב"ע (למטה לא, ח, י, יב) על עקודים "דשומא בריגליהון", וכן (ויקרא יג ב, יד נו) על "שאת או ספחת" "שומא או בהקי" וכן יפרש הח' ז"ל פה על כתמים ידועים, ויפרש על ברודים שומות לבינות, וכן על טלואים שיש להם כמו שומות והם כתמים:

[כב] והרשב"ם ז"ל כתב, נקד נראה לי טלאי הקדקד והצואר, שהרי ויקוד ע"ש הקדקד, כמו עקוד ברגל ע"ש "ויעקד את יצחק" (למעלה כב ט) קשירה ברגל, ועיין בביאור רש"ד מה שהעיר ע"ז:

[כג] ויוב"ע תרגם "וגביהון חיוורין" ורש"י ז"ל פי' חוט של לבן מקיף את גופו סביב חברבורות שלו פתוחה, ומפולשת מזו אל זו, ואין לי להביא עד מן המקרא, וכן ת"א ופציחין":

נקד. מְנֻמָּר בַּחֲבַרְבּוּרוֹת דַּקּוֹת כּמוֹ נְקֻדּוֹת, פיונטור"א בְּלַעַז: