וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כָּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכָל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[כז] וכן פי' שד"ל, וכתב אם היתה הכוונה כפי' המדקדק שהביא הראב"ע, אלו שאסיר משם יהיה לי לשכרי, היה הכתוב אומר "והיו שכרי" עכשו שכתוב "והיה" הכוונה הענין הזה, התנאי הזה, כלומר אותם שיוולדו על התואר הזה יהיה שכרי, ואו"ת "הַעֲדֵי" וי"ג "אַעְדִי", וכתב הנתינה לגר לכאורה נראה דתליא בב' פירושים שהביא הראב"ע, אם טעמו להסיר והוא המקור (בחסרון הלמ"ד מן בכל"ם) או הוא צווי ובא כמשפט: