בראשית ל:מ מפרשים: מדרש לקח טוב, רש"י, אבן עזרא ורמב"ן

וגרשתמו. זה מצוה על המלך, לפי שהוא מלחמת חובה, זש״ה ואני אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים (ירמיה ג ט), אשיתך, לשון יישוב, כגון ושתי את גבולך, אשיתך לשון הבדלה, כגון וישת לו עדרים לבדו (בראשית ל מ), אשיתך לשון שנאה, כלומר עשיתם שאשנא אתכם, ר׳ ברכיה אומר אשיתך לשון הפקר, כמו ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית (ישעיה ה ו) כלומר גרמתם לעצמכם להיות הפקר.

והכשבים הפריד יעקב. הַנּוֹלָדִים עֲקוּדִים נְקֻדִּים הִבְדִיל וְהִפְרִישׁ לְעַצְמָן וְעָשָׂה אוֹתָן עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ, וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ הָעֵדֶר הָעָקוּד לִפְנֵי הַצֹּאן, וּפְנֵי הַצֹּאן הַהוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם צוֹפוֹת אֲלֵיהֶם; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד, שֶׁהָיוּ פְנֵי הַצֹּאן אֶל הָעֲקוּדִים, וְאֶל כָּל חוּם שֶׁמָּצָא בְּצֹאן לָבָן:

והכשבים הפריד יעקב. ועוד עשה דבר אחר שהפריד הכבשים ובחר מהם כל עקוד וכל חום, ושם פני הצאן אליהם עד שתלדנה כן והנה הי' לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן, וי"א כי וישת לו עדרים מאוחר כי הכשבים הפרידם מעדרים שלו: