בראשית מא:ב מפרשים: רש"י, אבי עזר, ברכת אשר וחזקוני

יפות מראה. סִימָן הוּא לִימֵי שֹׂבַע, שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִרְאוֹת יָפוֹת זוֹ לָזוֹ, שֶׁאֵין עֵין בְּרִיָּה צָרָה בַחֲבֶרְתָּהּ:

ותרענה באחו וגו'. כי גם אחים יפריא הכיל שני הפרושים:

רש"י ד"ה יפות מראה, סימן הוא לימי שובע וכו'. ולא ידעתי למה רש"י צריך להקדים את פתרון החלום, לפני שיוסף יעשה כן. וכן הלאה רש"י ד"ה ותאכלנה, סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת וכו'. (פ' מקץ תשמ"ז)