וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם׃
פענח רזא
ותבלענה השבלים, פי' רבינו בכור שור שהוא לשון כסוי כמו כבלע את הקודש כלומר שהיו מכסים את הראשונים שהרי אמרו לא חזי איניש דמעיילי פילא בקופא דמחטא שאין מראין לאדם אלא מה שאפשר להיות, ומה שהראהו הדבר בפרות שזה אוכל ומאכיל להורות על שובע ורזון, וא"ת למה לא צוה להרוג החרטומים כנבוכדנצר, וי"ל דהתם טעמא אחרינא הוה ע"פ המדרש שדורש מ"ש שם ואחרן לא איתי די יחוינה למלכא, ואהרן לא איתי, כלומר שאין עוד כהנים מגידים ע"פ אורים ותומים נמצאים פה, שזה הי' קנטור למלך על שהרג הכהנים, ואמר להם הלא אתם יעצתוני על כך וע"ז הרגם, מהר"ר אהרן:
אבי עזר
וטעם המלאות כמו הבריאות. דקשה לרב האיך נופל ה"א הדעת על דבר שלא הוזכר בתחלה. כי לא הוזכר לעיל רק בריאות וטובות. על כן מפרש בריאות ומלאות חד הוראה להם. אבל לפי דעתי שתי הוראות להם. כי בריאות מורה. שלא אכלם עש וחגב. ומלאות מורה שיש להם גרעינים הרבה. וכן עמא דבר. לכן לא מסתפינא להפוך הגירסא לגרוס וטעם הבריאות כמו המלאות. כי לא מצינו במקרא הוראת בריאות על צמח אדמה רק על בעלי חי. כמו בריא אולם. ובריאי בשר. הבריאה תזבחו. שם בריה. לכך מפרש הרב. דמלת בריא נופל בצמח כמו שלמים בלי מחסור. וקרוב ללשון מלאות כמו כסף מלא. הוראתו שלם בלי סיג ובלי מחסור. וכן משמע מדברי המכלול שכתב וזה לשונו בריאות כחביריו על דרך השאלה. כלומר מלאות וטובות עכ"ל: