בראשית מא:כג מפרשים: שפתי כהן, רש"י, בכור שור וברכת אשר

צומחות אחריהם. בכולם אחריהן בנו"ן, ובספורו ליוסף אמר אחריהם במ"ם, לומר שראוי היה לבא הרעב על פרעה מ' שנה אלא משום כבודו של יעקב לא היו כי אם ב' שנים ובאו אחר כך בימי נבוכדנאצר שנאמר ונתתי את ארץ מצרים שממה מ' שנה, וזהו אחריהם אחרי הס':

צנמות. צוּנְמָא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי סֶלַע, הֲרֵי הֵן כְּעֵץ בְּלִי לִחְלוּחַ וְקָשׁוֹת כְּסֶלַע, וְתַרְגּוּמוֹ נָצָן לָקְיָן, נָצָן – אֵין בָּהֶם אֶלָּא הַנֵּץ, לְפִי שֶׁנִּתְרוֹקְנוּ מִן הַזֶּרַע:

צנומות. שבלים הגדילים על הסלעים שאין בהן גרגיר: