יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע׃
שפתי כהן
וחמש את ארץ מצרים, חמש כרכים גדולים היתה ארץ מצרים וכה"א (ישעי' י"ט) ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים, שיחזרו להוייתן:
מדרש לקח טוב
וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים, [מזורזין], כענין שנא׳ וחמש את ארץ מצרים (בראשית מא לד).
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ל] ורש"י ז"ל פי' "ויזרז כתרגומו", וכן הוא הגי' בחומש רוו"ה "ויזרז" בלשון יחיד, ופי' יזיין את ארץ מצרים ויכין לה מה שצריך לה לבלתי תכרת ברעב, ונושא המשפט בפ' הזה הוא פרעה, ע"כ הוא בלשון יחיד וי"ג בת"א "ויזרזון" בל"ר, וכן הוא הגי' בביאור רש"ד, ובזכור לאברהם, וכתב הנל"ג הסב הת"א את הפעל ללשון רבים בעבור היותו מוסב על הפקידים, ור"ל שהפקידים יעברו חלוצים ויאספו הבר בחזקה, אבל הרשב"ם, והרד"ק והרמב"ן פי' שיקחו החומש תחת העשיריות שנהגו ליתן בשארי שנים, וכן הנהיג יוסף לבסוף על אדמת מצרים לפרעה לחמש, וכן תיוב"ע, ושד"ל ישיג ע"ז וכתב "וזה לא יתכן כי אחר שקנה פרעה את אדמת מצרים אז היתה לחומש (למטה מז, כד כו) ואיך תהיה לחומש עתה בטרם תהיה שלו, ויותר נכון כפי' הראב"ע שקנו בכסף החומש":