וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כָּל־אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּבֹ֔ת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[לא] וכן הוא בפס"ז (ברא' מא לה) על הפ' "אכל בערים ושמרו" "זו הכנסת תבואה בקשיה כדי שתהיה נשמרת":
מחוקקי יהודה; קרני אור
[לב] אעפ"י שיש הבדל בין בר לאכל, כי בר הוא המנוקה מן התבן, ואכל כולל כל מין מאכל, בפרשה הזאת אין חילוק ביניהם (שד"ל):
מחוקקי יהודה; קרני אור
[לג] עיין יהל אור, והגרד"ל ירצה לגרוס שם "נתן בהם עפר וחומטיות" ועיין (שבת לא סע"א) "מערב אדם קב חומטין בכור של תבואה ואינו חושש", ופי' רש"י ז"ל דלאו אונאה היא שהרי שמירתן בכך:
רש"י
את כל אכל. שֵׁם דָּבָר הוּא, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ בָּאָלֶ"ף וְנָקוּד בְּפַתָּח קָטָן, וְאוֹכֵל שֶׁהוּא פֹּעַל, כְּגוֹן כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב, טַעֲמוֹ לְמַטָּה בַּכַּ"ף, וְנָקוּד קָמָץ קָטָן: