בראשית מא:מ מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, רש"י, אלשיך ואבי עזר

אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃

מחוקקי יהודה; קרני אור

[לה] וכן פי' הרשב"ם, והרלב"ג, והחזקוני, שלא ישא אחד מהם כלי זיין ולא יצא למלחמה, אם לא במצות יוסף:
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

[לו] וכן פי' הרד"ק בשרש "נשק" מענין נשיקה ממש, כלומר להודותו לאדון, וכן כולם ינשקו אותו דרך כבוד וכן הוא (ב"ר פ' צ) ור"י ן' גנאח הביא בשרשיו שרש "נשק" שני הפירושים, ענין נשק מלשון "נושקי רומי קשת" (תה' עח ט) נושאי כלי זין, ומענין נשיקה, והוא דביקת שפתי המנשק והמנושק, ופי' ידבקו במצותיך ויסורו אל משמעתך, ואו"ת "יתזן" וביאר רש"י ז"ל שפי', יתפרנס, וכן תיוב"ע "יתזינון" וכן הוא בפס"ז (ברא' מא מ) יתפרנסון, כמו "ובן משק ביתי" (למעלה טו ב), ור"ש ן' פרחון בשרשיו שרש "נשק" ביאר, שכוונת אונקלס באומרו "יתזן" מלשון זיין ופי' בציוויך יטלו כלי זין, וסעד לזה תרגומו (למטה בפ' מד) על "ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו", וכן כתב הרד"ק בשרשיו שרש "נשק" בסופו, שלדעת המתרגם "ועל פיך ישק כל עמי" יטלו כלי זיין, וכן בפי' על התורה ביאר "ענין נשק כתרגומו" וכן הוא (ב"ר פ' צ) "לא ירים איש את ידו כלי ידים, ואת רגלו כלי רגלים" (פי' הם כלי מלחמה):
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

[לז] וכן הוא (ב"ר פ' צ, ויק"ר ס"פ כד) רק הכסא אגדל ממך גדולתי למעלה מגדולתך:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ישק. יִתְּזַן, יִתְפַּרְנֵס – כָּל צָרְכֵי עַמִּי יִהְיוּ נַעֲשִׂים עַל יָדְךָ, כְּמוֹ נַשְּׁקוּ בַר (תהילים ב'), גרני"שון בְּלַעַז:
שאל רבBookmarkShareCopy