וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[לח] ורע"ס פי' ראה נתתי אותך ראה והתבונן היטיב להנהיג בתכלית הטוב, כי דבר גדול נתתי בידך ועיין בס' מלאכת מחשבת לר"מ חפץ מה שביאר בזה:
רש"י
נתתי אתך. מַנֵּיתִי יָתָךְ, וְאַעַ"פִּ כֵּן לְשׁוֹן נְתִינָה הוּא, כְּמוֹ וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן (דברים כ"ו); בֵּין לִגְדֻלָּה בֵּין לְשִׁפְלוּת נוֹפֵל לְשׁוֹן נְתִינָה עָלָיו, כְּמוֹ נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים (מלאכי ב'):
אבי עזר
ראה נתתי אותך. עיין פרשת תולדות בפסוק הן גביר שמתיו לך. וכבר מצינו תיבת נתינה נופל בין לגדולה בין לשפלות. ולתתך עליון וגם נתתי אתכם נבזים ושפלים. כמו שמבואר היטב ברש"י: