בראשית מא:נ מפרשים: פני דוד, פענח רזא, רש"י ודברי דוד

אפשר לרמוז בטרם תבא שנת ר"ת שבת כי יוסף נזהר כת"ח דעונתן ליל שבת. וסופי תיבות אמת רמז בזמן זיווג ת"ת ומ' כי אמת רומז לת"ת שבת למ' בזמן הזה הוליד' יוסף:

פ"ק דתעניו' אסור לאדם לשמש מטתו בשנת רעבון דכתיב וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב וכתבו התוס' וא"ת הרי יוכבד נולדה בין החומות וי"ל דלכ"ע לא הוי אסור אלא למי שרוצה לנהוג חסידות וכו' ע"ש וראיתי בס' בירך יצחק בריש הסדר שכתב שזהו דעת הרמב"ם שהשמיטה פי"ד דאישות דסבר שהוא חסידות כדעת התוס' עכ"ד ותימה עליו שהרי הרמב"ם כתבה פ"ג דתעניות דין ח' וז"ל וכל מי שקיים מצות פו"ר אסור לו לשמש מטתו בשני רעבון עכ"ל וכיון שהביאה בתעניות סגי והא תו למה ליה להזכיר זה עוד הפעם בה' אישות וכמה דינים סומך הרמב"ם לרומזם ברמז וכ"ש הכא שכתבה במקומה ומנא לן לומר דסבר דהוא חסידות דהוי דוחק בלשון אסור דקאמר הש"ס וכ"ש דהפוסק איבעי ליה לפרש:

בטרם תבא שנת הרעב. מִכָּאן שֶׁאָדָם אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן (תענית י"א):