בראשית מב:ו מפרשים: רקנאטי, מחוקקי יהודה; קרני אור, רש"י ואבן עזרא

ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל וגו'. כבר ידעת כי הצדיק הוא מעיין הברכה אל הארץ העליונה והוא השליט זהו והוא השליט על הארץ. ובספר שבעה היכלות אמרו יוסף הצדיק הוא עמודא דעלמא והנה שמר את בריתו כענין בועז. ובספר הזוהר [זוהר ח"א י"ז א'] אמר על מדת יסוד הנקרא מוסף יסודא דעלמא איקרי מוסף וכו' וכן שם יוסף:

[ה] שבר בקל ענינו על הרוב קנין ועל המעט (למטה מא נו, גם שם היה אפשר לעשותו הפעיל וַיַשְבֵר) יורה על המכירה, והנה נקרא משביר, מי שמוכר וגורם לאחר שיקנה, וכן (עמוס ח, ה, ו) "מתי יעבור החודש ונשבירה שבר, ומכל בר נשביר", ולא כדברי מהרש"ד מ"י ורד"ק, שהמוכר נקרא שובר, ויוסף נקרא משביר שהיה מצוה לאנשיו שימכורו (שד"ל) ולדעת געזע"נ נקרא שבר מפני שהוא צומח, והגרמני יאמר לצמיחה שבורה, ולדעת פירשט אין השין בו מתמצית השרש, וא"כ נשאר בר, ובר לשון נשיאה בלשונות הרבה, כלומר נשיאות פירות:

וישתחוו לו אפים. נִשְׁתַּטְּחוּ לוֹ עַל פְּנֵיהֶם, וְכֵן כָּל הִשְׁתַּחֲוָאָה פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם הוּא: