וְאֶת־אֲחִיכֶ֤ם הַקָּטֹן֙ תָּבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְיֵאָמְנ֥וּ דִבְרֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ וַיַּעֲשׂוּ־כֵֽן׃
רש"י
ויאמנו דבריכם. יִתְאַמְּתוּ וְיִתְקַיְּמוּ; כְּמוֹ אָמֵן אָמֵן (במדבר ה'), וּכְמוֹ, יֵאָמֶן נָא דְּבָרְךָ (מלכים א ח'):
ספורנו
וְלֹא תָמוּתוּ. כִּי גַּם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן אוּכַל לַהֲמִיתְכֶם אִם לֹא תָבֹאוּ:
אור החיים
וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ זֶה יַגִּיד כִּי אַתֶּם מְרַגְּלִים, וְלָזֶה אֵינָם יְכוֹלִין לְהַנִּיחַ אֶחָד מֵהֶם כִּי וַדַּאי שֶׁיָּמוּת, וְאֵין רְשׁוּת לָהֶם לַעֲשׂוֹת כֵּן אֶלָּא יֵהָרְגוּ כֻּלָּם וְכוּ׳, וּמֵעַתָּה יִתְחַיְּבוּ מִיתָה עַל הֱיוֹתָם מְרַגְּלִים. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בָּרָעָב כִּי יֵיטִיב עִמָּהֶם לְהַמְצִיא לָהֶם פַּרְנָסָה, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ לַאֲבִיהֶם (בראשית מב:לד) ״וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ״.