בראשית מב:כג מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, רש"י, אבן עזרא ורשב"ם

[יב] המפרש דברים בין מלשון ללשון, בין דברים הקשים באותו לשון קרוי מליץ, והפירוש קרוי מליצה, וזהו להבין משל ומליצה, להבין משל עצמו, דבור שיש בו מוסר ולמוד דעת קרוי משל, ולהבין פי' דברים הקשים, וכן במליצי מלך בבל שתרגמו דברי הארמים לחזקיהו (דה"ב לב לא) (רוו"ה):

[יג] ובתנחומא (ויגש סי' ד ב"ר פ' צא) הוא (פי' שמעון) שהשליכו לבור, הוא שאמר ללוי "הנה בעל החלומות הלזה בא", (למעלה לז יט), וכן תיוב"ע "ית שמעון דְיָעַט לְמִקְטְלֵיה":

והם לא ידעו כי שמע יוסף. מֵבִין לְשׁוֹנָם, וּבְפָנָיו הָיוּ מְדַבְּרִים כֵּן: