וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶ֖ם אַ֣רְצָה כְּנָ֑עַן וַיַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ אֵ֛ת כָּל־הַקֹּרֹ֥ת אֹתָ֖ם לֵאמֹֽר׃
מלבי"ם
ויגידו לו את כל הקרת אתם. יש הבדל בין קורות ובין מוצאות, שמוצאות הוא דבר הרגיל להמצא והוא דבר התלוי בסבה, כמו במרגלי יהושע כתיב ויגידו לו את כל המוצאות, כי שם היה סבה נכונה לזה כי היו מרגלים באמת, וכן גם פה לפי מה שהסכימו שבא עליהם בעבור מכירת יוסף היה ג"כ לא קורות רק מוצאות מההשגחה העליונה, אבל ליעקב שנעלם ממנו ענין מכירת יוסף ספרו שהוא רק קורות ומקרה בלא שום סבה:
העמק דבר
ויבאו אל יעקב אביהם. עיקר ביאה היה לאביהם. וגם בשביל שהיא ארצה כנען. וע׳ להלן מ״ה כ״ה:
הכתב והקבלה
את כל הקרת אתם. וביהושע כתוב ויספרו לו את כל המוצאות אותם, כי קורות הם דברים המזדמנים לאדם לא שיערו אותם מתחלה ולא העלום על לבם כ"כ, כמו פן יקראנו אסון היא מיתה פתאומית בלתי משוערת, ותקראנה אותי כאלה, שריפת שני בניו באש מן השמים, אשר קרך בדרך כי בא עליהם מאחריהם, והנה מה שאירע לשבטים שנשיא הארץ נתנם למרגלים, הם דברים זרים בלתי משוערים, לכן אמרו לשון קורות, אבל לשון מוצאות הם על דברים נתהווים בנוהג שבעולם ומשוערים קודם בואם, כמו שאירע לשני המרגלים דיהושע, כי אחר מלחמת סיחן ועוג לא היה אפשר שלא יהיו רוב יושבי הארץ נמוגים מפני בני ישראל, לכן אמר שם מוצאות (שד"ל):