אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃
הטור הארוך
נרדה ונשברה. רבוי ההי"ן לומר אפילו כמה פעמים ואם אינך משלח לא נרד אפילו פעם אחת:
ברכת אשר
"...ונשברה לך אכל". למעלה (מב, ב) אומר יעקב "...ושברו לנו משם". אחר כך (ז) האחים אומרים בסתם "לשבר אכל", וכן הוא בפס' י שם. ושוב אומר יעקב (מג, ב) "שבו שברו לנו מעט אוכל", על רקע זה קשה להבין פשרו של לשון "לך" שבכאן. (פ' מקץ תשנ"ד) ור' דעת מקרא שאמר יהודה "לך", כמטיל אחריות לכלל המעשה על אביו או נתכוון לומר: מחובתך כאב לרחם על עוללינו וטפנו, כרחם אב על בנים.
קיצור בעל הטורים
נרדה ג' במסורה הכא ואידך נרדה ונבלה שם שפתם. נרדה אחר פלשתים לילה. שאמר אם ישך משלח נרדה מיד ונרדה ביום ובלילה למהר הדבר כמו התם נרדה לילה וגם רמז למה שדרשו שירדו להרוג ארץ מצרים כדכתיב נרדה ונבלה שם שפתם: