בראשית מג:י מפרשים: רש"י, ספורנו, רבנו בחיי ובכור שור

לולא התמהמנו עַל יָדְךָ, כְּבָר הָיִינוּ שָׁבִים עִם שִׁמְעוֹן וְלֹא נִצְטַעַרְתָּ כָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ:

כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ. וְהַטַּעַם שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי חֵטְא עוֹלָם אִם לֹא הֲבִיאוֹתִיו, הוּא מִפְּנֵי שֶׁדָּבָר בָּרוּר אֶצְלִי שֶׁלּוּלֵא הִתְמַהְמַהְנוּ מֵאָז שֶׁסִּפַּרְנוּ אֵלֶיךָ דִּבְרֵי הָאִישׁ אוֹ מֵאָז שֶׁכָּלָה הַשֶּׁבֶר:

כי לולא התמהמהנו. פירש רבינו חננאל ז"ל למדך הכתוב שדחקו עצמן במאכל ולא הטיחו דברים כלפי אביהם עד שנתרצה מעצמו לפי שכבוד גדול היו נוהגים בו, וכיון שנתרצה השיאם עצה בחמשה דברים. האחד הורידו לאיש מנחה, השני וכסף משנה קחו בידכם. השלישי ואת הכסף המושב וגו' אולי משגה הוא, שמא הממונה על הבית שכחו שוגג צוה להם יעקב להחזירו מפני קדוש השם, הרביעי ואת אחיכם קחו, החמישי תפלה, אמר להם ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש.