בראשית מג:יד מפרשים: רקנאטי, זרע קודש, מחוקקי יהודה; יהל אור ורש"י

וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃

רקנאטי

ואל שדי יתן לכם רחמים וגו'. בראשית רבה ר' יהושע בן לוי פתר קרייה בגליות. לפני האיש זה הקדוש ב"ה שנאמר יי' איש מלחמה. עוד אמרו ואל שדי זה השלטון וכו'. והענין שיעלה אתכם ממדת הדין לרחמים. והבן אמרו קחו מזמרת הארץ בכליכם רמז לארץ העליונה ומזמרת הוא מלשון עזי וזמרת יה. מזמור לדוד. וסוד הענין שהמשיך עליהם מעולם העליון:
שאל רבBookmarkShareCopy

זרע קודש

ואל שדי יתן לכם רחמים כו' במד' עתים הם לתפלה דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון כו' הנה שם אל הוא שם הראשון מי"ג מדה"ר ומורה על בחי' רצון העליון מחשבה הקדומה שעלה ברצונו הפשוט להטיב לנבראי' ושם שדי אמרו ז"ל שאמר לעולמו די מורה על סוף הבריאה שאמר די ואמר כאן אלו הב' שמות יחד שבאמת בחי' השם שדי שאמר לעולמו די זה הי' ג"כ ברצונו הפשוט להטיב לנבראי' ע"י זה הצמצום שיאמר לעולמו די שיהי' הבריאה בבחי' צמצום וגבול כדי שעי"ז יוכלו נבראין לקבל שפע השפעתו וזה בחי' נעוץ סופן בתחילתן כמו שאנו רואים שדדי האשה למעלה מנקב שיונק התינוק הדד רחב ויש בה חלב הרבה ובמקום הנקת התינוק יש נקב קטן מאוד וזה חסד גדול שעי"ז יכול התינוק לקבל שפע החלב מהדד בכלי שלו לקבל שהוא הפה שלו שהיא ג"כ קטן משא"כ אם לא הי' הנקב קטן בהדד לא הי' יכול לקבל שפע החלב בפה שלו הקטן לקבל החלב הרבה והי' מתבטל קבלת השפע עי"ז כן עד"ז הי' הענין של הצמצום תיכף שעלה ברצונו הפשוט להטיב לנבראים הי' הרצון בחסדו ית"ש שיאמר לעולמו די שלא יתבטל קבלת השפע ע"י ריבוי השפע הגם שבוודאי יותר ממה שהעגל רוצה לינק כו' וכתבנו במ"א שזה בחי' הב' דלתין של דד מורה על בחי' דלות של המקבל ושל המשפיע שרוצה ג"כ להשפיע יותר רק מחמת חסרון כלי המקבל וז"ש הנכנס להתפלל יכנס שיעור שני פתחים כו' ולשקוד על דלתותי על בחי' חסרון השפע שבבחי' משפיע ומקבל ומאלו הב' דלתין יהי' המ"ם סתומה דלמרבה המשרה שמ"ם גי' חלב בחי' השפע ומ"ם גי' גואל וזהו הכל בחי' שם שדי שאמר לעולמו די שזה הי' תיכף כשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולם הי' הרצון שיהי' בבחי' צמצום שעי"ז יוכלו הנבראים לקבל שפעו וחסדו הגדול ולהנות מאורו ית"ש ולכן אמר די לעולמו ולשון שדי לשון שדיים ורחם כנ"ל שזהו בחי' דדי האשה שנק' שדיים ורחם הוא מרחמנותו י"ת שיהי' השדיים בבחי' צמצום שיוכלו לקבל השפעה עי"ז ולזה הנקודה הראשונה קמץ בחי' צמצום הראשון הנ"ל שקמץ הוא ג"כ למעלה רחב ואח"כ נקודה ארוכה וקצרה דוגמת נקב בשדי האשה ע"ד הנ"ל ועי"ז יש כח לקבל השפע ע"ד הנ"ל בב' דלתין בדד שיש חסרון ובחי' צמצום במשפיע ומקבל עד"ז הם ב"פ קמץ והקמץ הוא דוגמת זקן וזהו בחי' זקן מלא רחמים שזהו רחמנות גדול זה הצימצום כנ"ל שדיים ורחם וזהו כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן אמר כאן ב"פ זקן כנ"ל בחי' ב"פ קמץ וב"פ זקן גי' שדי שאמר לעולמו די בחי' צמצום הנ"ל שהעולמות התחתונים מקבלים מהעולמות עליונים דרך בחי' זקן בחי' קמץ צמצום הראשון במחשבה הקדומה ולכן אל שדי עה"כ גי' רצון שאלו הב' בחי' הי' תיכף ברצון העליון הקדום שעלה ברצונו לברוא העולם להטיב לנבראים הי' תיכף הרצון בבחי' שדי צימצום לצורך קבלת החסד הגדול מאתו ית"ש והכל הי' בשביל ישראל שכל הבריאה הי' בשבילם כמ"ש חז"ל בראשית בשביל ישראל כו' שהם יוכלו לקבל השפע ולכן "אל "שדי "יתן "לכם "רחמים ר"ת ישראל שבחי' רצון הפשוט לברוא העולם בבחי' אל שדי הי' הכל בשביל ישראל ויעקב התהלל כאן באלו השמות כי ראה שזה הצמצום גדול הירידה למצרים והמשיך מבחי' רצון העליון שגם שם הוא צמצום לצורך החסד כן המשיך שיהי' זה הצמצום של ירידה למצרים לצורך חסד בחי' רצון העליון שהי' הכל להטיב והי' בבחי' אל שדי שגי' רצון כנ"ל וז"ש במד' הנ"ל ע"פ זה ואני תפלתי לך ה' עת רצון להמשיך מרצון עליון ולהורות כנ"ל שכל כוונת יעקב הי' שיהי' עת רצון שרצון גי' אל שדי עה"כ והכל ע"ד הנ"ל ועיין עוד בדרוש חנוכה.
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; יהל אור

(ט) עיין רש"י פה ועיין (למעלה יז א) ומה שפי' שם:
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; יהל אור

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

ואל שדי. מֵעַתָּה אֵינְכֶם חֲסֵרִים כְּלוּם אֶלָּא תְפִלָּה, הֲרֵינִי מִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם:
שאל רבBookmarkShareCopy