וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ז] והרד"ק בשרש "שלם" פי' בשם אביו שהוא תואר, ושד"ל פי' בלא למ"ד, כמו "ואתה שלום וביתך שלום" והוא על דרך ואני תפלה (תה' קט ד) "כי חמודות אתה" (דניאל ט, כג) "כי מרי המה" (יחז' ב, ז) שענינם איש תפלה, איש חמודות, אנשי מרי, ואין כאן חסרון למ"ד כדעת הראב"ע, גם אין שלום שם התואר כדעת רד"ק:
מחוקקי יהודה; יהל אור
(יט) פי' כי היה ראוי להיות מלת השלם אביכם בלא וי"ו, כמו "ויבא יעקב שלם" (למעלה לג יח) והיה פי' השלם אביכם, אם אביהם הוא שלם, ובא המלה השלום בוי"ו שהוא שם דבר אם שלום לאביהם והוא שם דבר משלוה:
מחוקקי יהודה; יהל אור
(כ) לדעת הח' ז"ל, מלת שלום איננה בכל מקום רק שם דבר ולא תאר, ולכן יפרש שתחסר הלמ"ד, ושיעורו השלום לאביכם, וכן "ואתה שלום וביתך שלום", וכן תיוב"ע, וכן הוא בת"א לפי גי' "יאר" "לאבוכון":