בראשית מג:כח מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, מחוקקי יהודה; יהל אור, רש"י ואבן עזרא

וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ וישתחו [וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃]

מחוקקי יהודה; קרני אור

[ח] לדעת הח' ז"ל פה, קידה יותר מהשתחויה, כי השתחויה היא רק השפלת הגוף מעט, אבל קידה היא לשום הקדקד בארץ, ורש"י ז"ל פי' ויקדו, קידה כפיפת קדקד, השתחואה משתטח לארץ ולדעתו השתחויה יותר מקידה, וכן הוא דעת רז"ל (ברכות לד ב, מגילה כב ב, שבועות טז ב) וכן (למעלה מב ו) על פסוק "וישתחו לו אפים ארצה" פי' רש"י ז"ל נשתטחו לו על פניהם, וכן כל השתחואה פשוט ידים ורגלים הוא (שבועות טז ב) ועיין (למעלה כג ו, הערה ז) ושם ביארתי ההבדל בין השתחויה סתם ובין השתחויה לארץ לרש"י ז"ל, שזה יתכן שהוא בפישוט ידים ורגלים, והנה לדעת רש"י ז"ל, הפנים נוגעים בארץ גם בקידה, וכן כתב רש"י ז"ל (סוכה נג א) "קידה על אפים אין לו להשתטח להגיע לארץ גופו אלא פניו בלבד מי שיודע ויכול לעשותו כן, וזו קידה האמורה בכתובים" וכן הרלב"ג יפרש כדעת רש"י ז"ל "ויקדו וישתחוו, הכניעו קדקדם בהשפלת ראשם לכבודו כמשפט, ואח"כ נכנעו יותר והשתחוו", ועיין רד"ק בשרש "קדד":
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; יהל אור

(כא) והיתה ההשתחואה מקודם:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ויקדו וישתחוו. עַל שְׁאִלַת שָׁלוֹם קִידָה – כְּפִיפַת קָדְקֹד; הִשְׁתַּחֲוָאָה – מִשְׁתַּטֵּחַ לָאָרֶץ:
שאל רבBookmarkShareCopy