וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃
רש"י
ויתאפק. נִתְאַמֵּץ; וְהוּא לְשׁוֹן אֲפִיקֵי מָגִנִּים (איוב מ"א), חֹזֶק, וְכֵן וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה (שם י"ב):
חזקוני
וירחץ פניו לפי שהיה לו לישב עמהם ולעמוד עד אחר האכילה ויוכלו להבין שבכה אם לא ירחץ פניו אבל למעלה שלא היה לפניהם אלא לפי שעה לא הוצרך לרחוץ פניו.