בראשית מג:לד מפרשים: מחוקקי יהודה; קרני אור, מאור ושמש, מחוקקי יהודה; יהל אור ומדרש לקח טוב

וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמּֽוֹ׃

מחוקקי יהודה; קרני אור

[י] וכל זה הקירוב שקרבם ושכבדם חשבו הם כי הי' עושה חלף מה שהקניטם וציערם, ובנימין היה מחבב יותר, לפי שהביאו מארצו והפרידו מאביו ללא דבר והיה מפיס דעתו בזה (רד"ק):
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

[יא] ההפרש שבין לשון משאת ללשון מנחה הוא זה, כי משאות הוא דורון שנותן הגדול אל הקטן ממנו כגון המלך אל אחד העם, ועי"ז הוא מכבדו ומנשאו משאר העם, וע"כ נקרא משאת, אבל מנחה הוא דורון שמביא הקטן אל הגדול ממנו, ועי"ז הוא עושה נחת רוח לפני אדוניו, ולזה נקרא מנחה, אע"פ שהוא משרש אחר, ודעת חז"ל (תנחומא ויגש סי' ד) על חלקי הסעודה "הביא מנות בסעודה" וכן ת"א "ונְטַל חֲלָקִין" ומפורש יותר בתרגום יוב"ע "ונְטַל חוָלִקין מעל פתוריה", וכן דעת רש"י ז"ל שפי' "מנות", וכמו "מנות" (ש"א א ד) וכוונתו על חלקי הסעודה, וכן "משאת המלך" (ש"ב יא ח) מתורגם "סעודתא דמלכא" ומזה דרשו רז"ל (פסחים, לו, ב) ואין שאת אלא אכילה, שנא' "וישא משאות מאת פניו", והרלב"ג פי' שנתן משאת אחת לשנים כמשפט, ולבנימין שהיה יחיד נתן משאה יותר גדולה מהמשאה שנתן לשנים אחיו, ולזה יהיה פי' הפ' ותרב משאת בנימין ממשאת כולם חמש ידות, שכבר רבה משאת בנימין ממשאת שתהי' לאחיו שהי' להם חמשה חלקים לכל שנים מהם חלק אחד, כי הוא רחוק שישים לבנימין לבדו משאה יהיה שיעורה כמו חמשה משאר המשאות, וכתב רוו"ה משאות, מנה משולחן מלך ושרים, וכן "ויתן לו ארוחה ומשאת" (ירמי' מ, ה) ומזה יאמר בתפלה "והשיאנו" בדרך צחות:
שאל רבBookmarkShareCopy

מאור ושמש

א"י וישא משאת מאת פניו כו' ולכאורה מהו הלשון משאת כנ"ל ונראה בדרך רמז דהנה ידוע מהתועלת הגדול להתחבר עצמו אצל הצדיק והעיקר ע"י ריאת פניו של הצדיק מביא קדושה גדולה אל האדם כדאיתא בגמרא האי דמחדידנא מחבראי דחזינא לר' מאיר וכל עוד שהאדם מחובר יותר אל הצדיק הוא מתקדש ביותר ומושך הצדיק עליו יותר אור וקדושה. והנה השבטים הקדושים כשישבו במסיבה ביחד שזימן אותם יוסף הצדיק והתחברו עם יוסף שהוא היה בחינת צדיק יסוד עולם משך עליהם אור וקדושה גדולה ע"י הסתכלות אור פניו הקדוש וזה פירוש הפסוק ברמז וישא משאת מאת פניו אליהם ומשאת הוא לשון אור מלשון המשנה אין משיאין משואות שנטל אור מאת פניו דהיינו ע"י ריאת פניו הקדוש משך עליהם אור וקדושה ותרב משאת בנימין ממשאות כולם חמש ידות דהנה בנימין הצדיק נתקרב אצלו יותר ויותר מאחיו הופיע עליו יותר קדושה חמש ידות כנגד ה' בחינת נפש רוח נשמה חי' יחידה ודו"ק.
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; יהל אור

זמין למנויי פרימיום בלבד

מחוקקי יהודה; יהל אור

זמין למנויי פרימיום בלבד

מחוקקי יהודה; יהל אור

זמין למנויי פרימיום בלבד

מחוקקי יהודה; יהל אור

זמין למנויי פרימיום בלבד

מחוקקי יהודה; יהל אור

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

משאת. מָנוֹת:
שאל רבBookmarkShareCopy