בראשית מה:י מפרשים: רמב"ן, רבנו בחיי, הטור הארוך ומלבי"ם

וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן הָיָה יוֹסֵף יוֹדֵעַ בְּאָבִיו שֶׁלֹּא יִרְצֶה לַעֲמֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר שָׁם הַבִּירָה לַמַּלְכוּת, עַל כֵּן שָׁלַח לוֹ מֵעַתָּה כִּי בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן יוֹשִׁיבֶנּוּ. וְטַעַם "אַתָּה וּבָנֶיךָ" מְחֻבָּר בַּפָּסוּק הָעֶלְיוֹן, רְדָה אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:

והיית קרוב אלי. גשן קרוב למצרים היה והיה יודע יוסף באביו שלא ירצה לעמוד בעיר מצרים אשר שם הבירה למלכות וע"כ שלח לו שיושיבנו בארץ גשן. ומ"ש וכלכלתי אותך שם פן תורש, יאמר שאם תתעכב בארץ כנען תורש, ואני א"א לכלכלך שם פן יחשדוני אנשי הארץ שאני שולח שם תבואה למכור כדי לעשות שם אוצרות כסף ומטמוני מסתרים וכי רצוני לשוב לארץ מולדתי, אבל בבוא כלכם לגשן קרוב למצרים ידעו הכל כי באו אלי אבי ואחי ואז יתן לי המלך רשות, כן פירש הרמב"ן.

וישבת בארץ גושן. כי היה יודע באביו שלא ירצה לישב במצרים עיר הממלכה לכך שלח לו שיושיבוהו בארץ גושן: