וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[י] והרד"ק בשרש טען בפי' הב' כתב "או יהיה פי' טענו ענין דקירה שדוקרין הבהמות בדרבן שלהם ללכת מהרה כן פי' א"א ז"ל, וכן הוא בס' "הגלוי" לאביו הריק"ם ז"ל סי' צג כי אמר אל תתאחרו וטענו בעירכם בדרבן, ומהרו ואל תתעכבו, כאומר מהלך שלשה ימים, לכו ביום אחד, ודקרו בדרבן הבעירים שלכם ואל תחמלו עליהם ומהרו להביא אבי אלי, כי מה ענין לומר טענו משואות על בעירכם הכי זה צריך צווי, ומי לא ידע כי לא יוליכו אותם ריקנים בלא משא, וכן אומר בלשון ערבי למחמר אחר החמור למהרו "אטעון אלחמאר" שימהרו בדרבן, ובפס"ז (ברא', מה, יז) טענו לשון מצרי הוא:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[יא] הוא קבוץ אין לו אחד מלשונו, והוא תרגום בהמתיכם, תרגום בהמה בעירא (ר"י ן' גנאח) יקרא מין הבהמיי "בעיר" בדרך כלל, כמו ושילח את בעירה (שמות כב, ד) ע"ש שהוא נבער מדעת ומשאר מעלות עיניות בערך אל מין האדם שהוא בסוגו דהיינו בעל חי, או שיקרא כן מצד האכילה הגסה ושטופתו באכילה לבער שדות וכרמים בהררי אלף (רש"פ):