וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃
אוהב ישראל
ולאביו שלח כזאת וגו'. ופירש"י ז"ל מצינו בגמ' ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו. ומדרש אגדה גריסין של פול. להבין דברי חכמים וחידותם. י"ל בהעיר לב ושום שכל. דידוע מאמר חז"ל שהביא רש"י ז"ל בפסוק וירא את העגלות אשר שלח יוסף. סימן מסר להם שכשפירש מאביו היה עוסק עמו בפ' של עגלה ערופה וכו' עיי"ש ומזה נראה שכל מה ששלח לאביו היה רק לסימן ולכוונה גדולה. הגם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. עכ"ז רמז לו ג"כ בכל דבר אשר שלח רמזים גדולים ונפלאים. והוא שרמז לו בעשרה חמורים נושאים מטוב מצרים. כי הבין יוסף שיעקב אביו יירא לירד למצרים מקור חיצונים והקליפות לזה שלח לו לסימן מטוב מצרים. היינו שיש שם ג"כ חלקו הטוב ניצוצין קדישין אשר נפלו ממקור הטוב וצריך להעלותם לשורשם. ולרמז זה אמרו בגמ' ששלח לו יין ישן כי יי"ן הוא סוד גבורות ודינין. אכן יש יין ישן. יי"ן עתיק והם גבורות קדושות סוד י"ג תיקוני דיקנא עילאה קדישא ועל ידם נמתקין הגבורות והדינין. בסוד ועתיק יומין יתיב על כורסיא. לכפייא שביבין דנורא וזהו ששלח לו יין ישן לסימן יין עתיק שדעת זקנים הוא חכמה ובינה נוחה הימנו. והיינו שרמז לאביו שיוכל לברר חלקי הטוב ולהמתיק הדינין ע"י היין ישן וכנ"ל. והמדרש אגדה שאמרו ששלח לאביו גריסין של פול. והוא ג"כ לסימן. שטבע גידולו של פול המצרי (הוא פאסולי בלשון אשכנז) והוא קליפה דבוקה סביב הפרי עצמו. ובהסיר הקליפה ע"י רחיים של גרוסות ונחלק הפרי לשני חצאין רק הקליפה הוא המחבר תאותם. וזהו ששלח לאביו כי חלקי הטוב הניצוצין קדישין שנפלו ממקום הקדושה והמה משוקעים בתוך הקליפות וחיצונים והמה מעורבים טוב ברע ח"ו. ר"ל הוא רק ע"י הקליפה הקשה המחברם. אכן בהסיר הקליפה יתחלקו לשנים. הטוב לבד והרע לבד. ובזה תוכל לברר חלקי הטוב בנקל. ולהוציא בולעם מפיהם ע"י העברת הקליפה החיצונית הקשה. ואז יתבררו ויתלבנו חלקי הקדושה להעלותן למקורן ולשורשן הרמה בקודש. והבן:
זרע קודש
ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים מטוב מצרים כו' שלח לו שיש במצרים כזאת זה לעומת זה כי הי' אז שר של מצרים גדול מאוד והי' לו אחיזה בקדושה גדולה כדמצינו שמצרים הי' שני' לא"י ולכן הי' מוכרח יעקב לירד שם ולהשפיל הטומאה ולבטל כוחה במה שיש לה אחיזה בקדושה גדולה ולבטל כוחה ולהשפיל השר של מצרים שהי' השר הראשון כנ"ל שמצרים שני' לא"י שהוא אינה תחת שר ומצרים שני' לה נמצא שהיא שר הראשון והי' לו אחיזה בקדושה גדולה וביטל כוחו הי' ע"י ירידת יעקב למצרים שהי' כביכול הקדושה כמו השפעה בירידת יעקב צדיק יסוד עולם של הדור וממילא הי' עי"ז גם השפלה להשר וכח הטומאה הנאחזת בהקדושה ובזה נתבטל כח הטומאה ונתפרדו כל פועלי און ואח"כ נתעלה הקדושה מאד ומאוד וזה פי' אנכי ארד עמך מצרימה להם יהי' הירידה ע"י ירידתך כי כפשוטו קשה כיון שהי' יעקב ירא לירד למצרים כאמרם ז"ל למה הבטחה זאת שאנכי ארד עמך כו' ואנכי אעלך גם עלה אדרבא קשה לא ירד למצרים ולא יהי' צריך להעלות משם רק ע"ד הנ"ל שהירידה היתה כדי להיות השפלה לטומאת מצרים הנאחזת בקדושה ואח"כ יהי' אנכי אעלך גם עלה עלי' גדולה מה שלא אפשר עתה שהקליפה והטומאה לא נתבטלה ועד"ז פי' נחית בחסדיך כו' נחית הוא לשון נחות דרגא ולשון ירידה שהורדת חסדיך והשפלות ועי"ז עם זו גאלת וז"ש ולאביו שלח כזאת בכ"ף דמיון פי' שיש כאן בחי' זו לעומת זה וז"ש בזאת הוא הקדושה ולכן צריך להשפילם ע"י ירידתך ושלח לו עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים כי מצרים קליפה שלה הוא קליפות חמור ועשרה חמורים רמז לעשר כתרין דמסאבותא נגד בחי' הקדושה ט' הקדושים ושפלת קליפת זאת בשלימות תהי' ע"י משיח צדקינו עני ורוכב על החמור פי' שמושל על הקליפות החמור הוא משיחינו שיבוא ב"ב:
זרע קודש
ולאביו שלח כזאת כו'. וכל טוב מצרים אמרו ז"ל ששלח יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו וצריך להבין מה רמזו לנו בזה ונראה לומר כי הנה כתב בהמגלה עמוקות שלכן כתיב ביעקב לשון נפש כמ"ש כל הנפש הבא' לבית יעקב כו' וכן שבעים נפש ירדו למצרים ולא כתיב נפשות וכתב שרומז על גלות מצרים שכתיב ומושב בנ"י כו' ארבע מאות ושלשים מספרו מנין נפש והנה הגלות הי' לברר נ"ק שהי' מגיע לחלקים בחי' דורות כי עיקר גלות מצרים הי' לברר נ"ק וז"ש ואחרי כן יצאו ברכוש גדול וכתיב וינצלו את מצרים ושמעתי ממורי ורבי מהר"מ מרימנאב נבג"מ על מ"ש חז"ל על דורות ששתלן בכל דור ודור כי באמת כיון שנקראי' דורות בוודאי הי' בהם ג"כ צדיקים כי אין דור בלא צדיקים דאל"כ א"א כלל לבוא להוי' הנקרא דור רק שבתתקע"ד דורות הי' הצדיקים מועטים מאוד ולא הי' יכלתן להכריע את בני דורן לזכות לכך קמטו בלא עת והקב"ה ברוב רחמיו לבל ידח ממנו נדח שתלן בכל דור ודור כדי שיתחברו אותן צדיקים המועטין עם הצדיקים שבכל דור ודור ויהי' כח בידם לברר הנ"ק מכל הרשעים של תתקע"ד דורות והנה כן הי' ג"כ במצרים שנתחברו צדיקים שבתתקע"ד דורות עם הצדיקים שהי' אז וז"ש חז"ל ששלח לו יין ישן גי' נפש וי"ל דיוקם מדכתיב כל טוב מצרים טוב בא"ת ב"ש הוא נפש לרמוז על הטוב שיבררו בת' שנה בגלות שגי' נפש דעת הצדיקים מתתקע"ד דורות לא הי' באפשר לברר הנ"ק שרומזים בתיבות טוב שבחילוף הוא נפש והנה הצדיקים מתתקע"ד דורות נקראים זקנים כיון שהם הקודמים והנה נפש עם דעת גי' תתקע"ד וז"ש חז"ל ששלח לו יין ישן וגם יש שם דעת זקנים הם התתקע"ד דורות מהם יהי' שם צדיקים בדעת טוב וז"ש בצחות לשונם יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו הוא מספר שוה למספר של תתקע"ד דורות עה"כ רומז כנ"ל: