בראשית מה:כז מפרשים: פני דוד, דגל מחנה אפרים, זרע קודש ופענח רזא

וירא את העגלות. פירש המורה סימן מסר להם שהיה עוסק בפרשת עגלה ערופה כשפירש מאביו וא"ת מ"ש עגלה ערופה מכל התורה כלה י"ל כדאמרו בירושלמי כשיעקב שגר יוסף אצל אחיו היה יעקב מלוהו אמר יוסף אבא חזור בך שלא אענש על טרחך א"ל יעקב בזה עתידין בני ליכשל כשלא יעשו לויה לאכסנאי ויהרג עתידין להביא עגלה ערופה שנאמר ידינו לא שפכו וכו' וכי תעלה על דעתך וכו' על דבר זה נתכוין לעשות לו לויה ולימד לו באותה שעה ע"ע וז"ש וירא את העגלות. רבינו ישעיה הא' בנימוקיו (כתב יד):

וראיתי בס' דרוש שמואל פרשת בשלח שהקשה דיעקב ליוה ליוסף ואיך נזוק ותירץ שדעת יעקב אבינו ע"ה היה עד שכם והוא הלך לדותן עכ"ד אבל ראיתי להרב מעבר יבק בספר משחת קדש (כתב יד) שמביא סדר הלויה שליוה יעקב ליוסף מרבותינו זכרונם לברכה ולכך לא שלטו בו אחיו והרגוהו וניצול עכ"ד ובזה נתקיימו דברי רבינו ישעיה הנז':

את כל דברי יוסף. סִימָן מָסַר לָהֶם בַּמֶּה הָיָה עוֹסֵק כְּשֶׁפֵּרֵשׁ מִמֶּנּוּ – בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וירא את העגלות אשר שלח יוסף, וְלֹא נֶאֱמַר אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה: