בראשית מו:יח מפרשים: רמב"ן, הטור הארוך, הכתב והקבלה וצרור המור

אֵלֶּה בְּנֵי זִלְפָּה וְגוֹ' בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב וְגוֹ' דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לִמְנוֹת בְּנֵי הַגְּבִירוֹת יַחַד בַּתְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסֵדֶר וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב (לעיל לה כג-כו) וּבְסֵדֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות א ב-ד), אוֹ לִמְנוֹתָם כְּתוֹלְדֹתָם, הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּבִרְכָתָם בְּסֵדֶר וַיְחִי יַעֲקֹב. אֲבָל בְּכָאן מִפְּנֵי שֶׁבָּא לִמְנוֹת מִסְפָּרָם כִּי בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ מִצְרַיְמָה, הִקְדִּים הַמְרֻבֶּה בִּנְפָשׁוֹת. וּלְכָךְ הִזְכִּיר רָחֵל בְּתוֹךְ הַלְּחֵנוֹת, וְהֻצְרַךְ לְהַזְכִּירָהּ בְּכָבוֹד, וְאָמַר "אֵשֶׁת יַעֲקֹב", כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי לְמַעְלָה (לא לג מד כז):

אלה בני זלפה. דרך הכתוב למנות בני הגבירות ביחד כמו שאמר בסדר וישלח או למנותם בתלדותם כאשר עשה בברכתם ובכאן מפני שבא למנות מספרם כי בשבעים נפש ירדו מצרימה הקדים המרובה בנפשות ולכך הזכיר רחל בתוך השפחות ומפני שהזכירה בתוך השפחות הוצרך להזכירה דרך כבוד ואמר אשת יעקב:

שש עשרה. בני האמהות היה כפל מבני השפחות, כל גבירה שני פעמים כמו שפחתה, כי בני לאה ל"ב (ורק יוכבד השלימה למנין ל"ג לרבותינו ולמכדרשב"י יעקב עצמו השלים) ובני זלפה שפחתה החצי והוא ט"ז, בני רחל י"ד ובני בלהה שפחתה שבעה (הגר"א):