וּבְנֵי־דָ֖ן חֻשִֽׁים׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ו] כי כן דרך הכתוב כשידבר ביחוסי הרבים יאמר ביחיד לשון רבים (רמב"ן) לא הי' לו אלא בן אחד ושמו "חשים" ואמר "ובני" כאלו אמר כל הבנים שהי', לא היה אלא זה, וכן "ובני איתן עזריה" (דה"א ב ח) (רד"ק):
פני דוד
פירש המורה ב' בנים היו לו מדכתיב בני ואינו כן דכתיב ובני פלוא אליאב וע"כ א' היה וכתיב נמי בד"ה ובני דן עוזא זה נמי ע"כ א' היה וה"נ אמרינן פרק מי שמת. רבינו ישעיה בנימוקיו ובנסחת רש"י שלפנינו ליתא להאי לישנא: