בראשית מט:ד מפרשים: רש"י, דברי דוד, אדרת אליהו ואבי עזר

פחז כמים. הַפַּחַז וְהַבֶּהָלָה אֲשֶׁר מִהַרְתָּ לְהַרְאוֹת כַּעַסְךָ כַּמַּיִם הַלָּלוּ הַמְמַהֲרִים לִמְרוּצָתָם, לְכָךְ

פחז שם דבר ואילו היה לשעבר כו' וטעמו למטה. קשה בפ' ויצא כתב רש"י על ורחל בתו באה דאם אמר לשון עבר הטעם למעלה וצ"ל דכשבא ליתן הבדל בין פעל ל' עבר או ל' הוה אז נותן הבדל בין עבר והוה כההיא דבאה. אבל כאן נותן הבדל בין לשון עבר לשם דבר הוה ההבדל בענין אחר:

פחז כמים אל תותר. ר"ל נתרוקן ממך ולא נותר מהם כלום כמים הממהרים ללכת ממקום שנשפך ולא נותר בהם כלום כי השמן שנשפך נשאר דבוק ויין שנשפך נשאר ריחו וקאי פחז על השאת ועל העז וכן אל תותר שהיא לא נשארה ולא אמר שיטול ממנו השאת והעז אלא היתר על אחיו.