בראשית מט:יב מפרשים: רש"י, אבי עזר, בכור שור ודעת זקנים

חכלילי. לְשׁוֹן אֹדֶם, כְּתַרְגּוּמוֹ, וְכֵן לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם (משלי כ"ג), שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שׁוֹתֵי יַיִן עֵינֵיהֶם מַאְדִּימִין:

ולבן שנים. שם התואר וכו'. לא נפלאת היא ממך. כי כל משקל אשר ישקל בפלס שנים. כמו ידים רחיים רגלים. פי שנים להם. כמו רחיים יש לה שכב ורכב. וכן כולם. וזה כונת הרב. על שם מערכות שנים יתרבו בלשון שנים. ולא יתקיים על דרך בן בנים או קן קנים. ואל תפנה אל המזלג שלוש השנים. כי שאול הוא מבעלי חיים. אמר המחבר רחוק הוא שיסולה ראשי שבטי ישראל. שלא יאכלו דבר טמא. משל למלך שמקלסין אותו בכלים של כסף וכו'. ויפה נדרשת בדברי חכמינו. לא בא בפי בשר פיגול. ויפה כתב הרב שהדרש משובש. ברם אם נמצא במדרשי חכמינו ז"ל הדרנא בי. כי כל דבריהם כגחלי אש:

חכלילי עינים מיין., עיניו פניו מראיתו אדום כמו (שמות י׳:ה׳) וכסה את עין הארץ שהוא מראית הארץ מראיתו אדום מן היין שהוא שותה ושיניו לבנות מחלב שהוא אוכל וי"ל אדום מראיתו יותר מן היין ושיניו לבנות מן החלב כלומר אדם יפה ובעל תואר והגון למלכות כדכתיב בדוד (שמואל א ט״ז:י״ב) אדמוני עם יפה עינים וטוב תאר: