בראשית מט:יט מפרשים: דברי אמת, אדרת אליהו (ר' יוסף חיים), מאור ושמש ורש"י

גד גדוד יגודנו דכתיב ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד צריך [ביאור] על הכתיב תיבה א' והקריאה בא גד. דהנה פרשנו ה' מי יגור באהלך. פי' [אם] בעוה"ז הוא מחזיק עצמו כמו גר וזה באהלך עוה"ז כמו וימתחם כאוהל לשבת. וישכון. פי' שעיקר שכינתו הידוע לו הוא בהר קדשיך הוא עוה"ב זה יכול להמשיך בני חיי ומזוני וזה הולך תמים יכול להמשיך להעולם ולהוליך תמים הוא בני שיקיים מצות מילה שנקרא על ידה תמים. ופועל צדק גם ימשיך מזוני ועושר שע"י [זה] מקיימים מצות צדקה כי אם לא הי' לו [מזוני] כמה הי' נפעל צדק. וכן ודובר אמת ימשיך מדת אמת הוא חיים. ולא קשה הלא אלו באים מאין כי אין מזל לישראל. לזה אומר בלבבו במה שמוצא לפעמים בו שני לבבות נעשה כאין בעיניו יכול להמשיך עי"ז מאין כל הנ"ל. וזה בגד לשון בגידה עי"ז נעשה כאין בעיניו עי"ז בא גד הוא המזל שמשם בני חיי ומזוני [גד] ר"ת גומל דלים אפילו לדלי' מן המצות כי לא בזכותא תניא אלא במזגא וידוע פי' הזוהר כי ודאי גם זכות מועיל כ"א גם בלא זכות אפשר להמשיך משם. וע"כ האומר גד גדי כו' הוא דרכי האמורי כי משמע שכוונתו במזלות שאפשר לפסוק כי אם הי' כוונתו על המזל הידוע נקרא בשביל זה מזל שנוזל תמיד בלא הפסק. וגם בלא זכות. וזה גד ממזל ההוא גדוד יגודנו ימשיך גדודים הם בני ויגודנו הוא חיי להיות אחדות בין היסודות והנשמה והגוף. ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני:

גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב. יובן בס"ד ע"ד מה שכתבו המפרשים ז"ל ע"פ הנחש השיאני שאד"הר פגם בשני דל"תין דשם שד"י ושם אד"ני ונשאר בהם ש"י אנ"י וזהו אותיות השיאני עכ"ד ז"ל והנה גד רמז לב' שמות אלו כי שם שדי הוא ג' אותיות ושם אד"ני הוא ארבעה אותיות וזהו ג"ד גם ידוע שבע"והר שאין השם שלם ואין הכסא שלם כי יד על כס יה והם אותיות הו"א וז"ש גד רמז לשם שדי ושם אדני גדוד אלו ישראל שהם גדודיו יתברך יגודנו לשון אגד וחיבור שהם ע"י מעשיהם הטובים מחברים הד"לתין בהם ומיחדים אותם והו"א אותיות השם והכסא יגוד יתחברו עקב ר"ל אחרית התיקון כולו כי בהתחברותם יתוקן הכל:

גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב כי איתא במסכת עדיות אליהו בא להשוות את המחלוקת ולעשות שלום בעולם ואיתא בספרים הקדושים שאליהו התשבי נקרא מתושבי גלעד כי אתי מגד עיין בספר הגילגולים פי' על ענין אמרם ז"ל אליהו בארבע ע"ש וזה רמז יעקב ברו"הק גד גדוד יגודנו פי' מגד יבא אליהו מתושבי גלעד שהוא מגד כנ"ל גדוד יגודנו פי' שיאסוף ויעשו אגודה כולם שיעשו שלום בין כולם שלא יהי' מחלוקת בעולם וזה גדוד יגודנו הוא לשון אגודה שיעשו כולם אגודה בשלום וקאמר אימתי יהיה זה לזה אמר והוא יגוד עקב פי' מה שיעשה אגודה זה יהיה בסוף עקב דהיינו בעקבות משיחא וק"ל.

גד גדוד יגודנו. כֻּלָּם לְשׁוֹן גְּדוּד הֵם, וְכָךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם; וְאִם תֹּאמַר, אֵין גְּדוּד בְּלֹא שְׁנֵי דַּלְתִי"ן, יֵשׁ לוֹמַר גְּדוּד שֵׁם דָּבָר צָרִיךְ שְׁנֵי דַּלְתִי"ן, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ תֵּבָה בַּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת לִכְפֹּל בְּסוֹפָהּ, וְאֵין יְסוֹדָהּ אֶלָּא שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וְכֵן אָמַר כַּצִּפּוֹר לָנוּד (משלי כ"ו), מִגִּזְרַת שָׂבַעְתִּי נְדֻדִים (איוב ז'), שָׁם נָפַל שָׁדוּד (שופטים ה'), מִגִּזְרַת יָשׁוּד צָהֳרָיִם (תהלים צ"א), אַף יָגֻד, יְגוּדֶנּוּ וּגְדוּד מִגִּזְרָה אַחַת הֵם; וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁון יִפְעֹל אֵינוֹ כָפוּל, כְּמוֹ יָגוּד, יָנוּד, יָרוּם, יָשׁוּד, יָשׁוּב, וּכְשֶׁהוּא מִתְפַּעֵל אוֹ מַפְעִיל אֲחֵרִים הוּא כָפוּל, כְּמוֹ יִתְגּוֹדֵד, יִתְרוֹמֵם, יִתְבּוֹלֵל, יִתְעוֹדֵד; וּבִלְשׁוֹן מַפְעִיל, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד (תהילים קמ"ו), לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו (ישעיה מ"ט), מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת (שם נ"ח), יְגוּדֶנּוּ הָאָמוּר כָּאן אֵינוֹ לְשׁוֹן שֶׁיִּפְעֲלוּהוּ אֲחֵרִים, אֶלָּא כְּמוֹ יָגוּד הֵימֶנּוּ, כְּמוֹ בָּנַי יְצָאֻנִי (ירמיהו י') – יָצְאוּ מִמֶּנִּי. גד גדוד יגודנו, גְּדוּדִים יָגוֹדּוּ הֵימֶנּוּ שֶׁיַּעַבְרוּ הַיַּרְדֵּן עִם אֲחֵיהֶם לַמִּלְחָמָה כָּל חָלוּץ עַד שֶׁנִּכְבְּשָׁה הָאָרֶץ: