וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָֽטְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃
רש"י
אחר הדברים האלה. לְפִי שֶׁהִרְגִּילָה אוֹתָהּ אֲרוּרָה אֶת הַצַּדִּיק בְּפִי כֻלָּם לְדַבֵּר בּוֹ וּלְגַנּוֹתוֹ, הֵבִיא לָהֶם הַקָּבָּ"ה סֻרְחָנָם שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁיִּפְנוּ אֲלֵיהֶם וְלֹא אֵלָיו, וְעוֹד שֶׁתָּבֹא הָרְוָחָה לַצַּדִּיק עַל יְדֵיהֶם:
אלשיך
ויהי אחר וגו'. אמר לשון ויהי לומר אחר הזכירו הצלחת יוסף. אמר ויהיה לו אחר הדברים האלה כי חטאו וגו' וינתנו אצלו. כי על ידם האריך עוד שתי שנים בבית הסהר כמו שאמרו ז"ל על ויהי מקץ וגו'. שעל ידי אומרו ב' זכירות לשר המשקים היה עוד שנתים בבית הסוהר:
אבי עזר
בעבור שלא ישתנו סמך סריסיו וכו'. יסוד מסוד משקל שפ"א הפעל בקמץ בעצם. ואינו לתשלום הדגש. כמו נדיב צמיד פתיל. נשתנו בסמיכות וברבים. כמו נדיבי נדיבים צמידים. אבל הקמץ שהוא לתשלום הדגש. כמו פריץ סריס לא נשתנו לעולם בסמיכות וברבוים. ועתה תבין דברי הרב: