בראשית מ:ט מפרשים: אלשיך, ברכת אשר, אור החיים והעמק דבר

ויספר כו'. הנה אומרו בחלומו הוא מיותר ועוד כי הנה מכל חלום זה אין בפתרון דבר זולתי מנין השריגים ותת הכוס על כף פרעה אך מה שהיא כפורחת כו' אין דבר בפתרון. וכן בחלום שר האופים אין ענין הסל העליון בפתרון. אך הנה בזה יובן. מי הגיד לרז"ל כל הדרשות אשר פתרו בחלומו' אלו הכל על ענין ישראל. אמנם אין ספק כי לא היתה תור' מספרת כל החלום הבלתי נוגעים אל הפתרון אם היו דברים בטלים בתוך החלום. אך הוא כי אדרבא עיקר הפתרון הוא הנוגע אל ישראל בכל פרטיו. אלא שאגב יש קצת נוגע אליו. וז"א בחלומי והנה גפן לפני כו' לומר הנני רואה כי אין נוגע אלי כל החלום רק סופו. ואקח את הענבים כו' אך בחלומי הנוגע אלי היה ענין נוסף והוא כי הנה גפן לפני כו' והיא כפורחת כו' ואפשר מזה כי נצצה רוח הקודש ביוסף. ומתחלה אמר הלא לאל"ים פתרונים כלומר לו ולא לך. וספרו נא לי כלומר שאגיד מה שיהיה נוגע לכם:

"...את חלמו" וגו'. מסיפור חלום זה קשה להסיק על סיבת השלכת שר המשקים לבור, ואולי זה היה הרמז ליוסף שהחזרתו אל כנו, ושלא כסיפור חלום שר האופים שאצלו נאמר "והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי", שכאן יש לפחות חוסר שמירה מספקת. (פ' וישב תש"ס)

בַּחֲלוֹמִי – פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁחָלַם פִּתְרוֹן חֲלוֹם חֲבֵרוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה:), לָזֶה אָמַר בַּחֲלוֹמִי, פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר חָלַמְתִּי לְעַצְמִי: