וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃
מדרש לקח טוב
אף כי אמר אלהים. שלשה פתחו באף ולא הצליחו. הנחש. ושר האופים. והמן. הנחש. אף כי אמר אלהים. שר האופים. אף אני בחלומי (בראשית מ טז). המן. אף לא הביאה (אסתר ה יב).
מדרש לקח טוב
אף כי אמר אלהים. א"ר חנינא בן סנסן ארבעה נאמר בהן אף בתחלת הדבור וכולן נאבדו. נחש. ושר האופים. ועדת קרח. והמן. נחש. אף כי אמר אלהים. שר האופים אף אני בחלומי (בראשית מ טז). עדת קרח. אף לא אל ארץ (במדבר יו יד). המן. אף לא הביאה (אסתר ה יב).
מחוקקי יהודה; קרני אור
[יב] ורש"י ז"ל והרשב"ם פי' חרי מענין נקבים, ושרשו "חור", וכן פי' הרד"ק בשרשים שרש "חור", וכן פי' בפי' על התורה, כי הסלים הי' עשוים משבטים קלופים חרים חרים, (ובירושלמי פ"ב דביצה ה"ו) חרי מענין חררה, שהיא עוגת רצפים והי' בשני הסלות חררות, ובעליון מכל מאכל פרעה בדבר הלחם שהוא מעשה אופה לעשות מינים רבים מן הבצק, אפוים בתנור או במחבת", ויהיה לפי"ז חרי משרש "חרר", ועיין רד"ק בשרשיו שרש "חרר":
רש"י
סלי חורי. סַלִּים שֶׁל נְצָרִים קְלוּפִים חוֹרִין חוֹרִין, וּבִמְקוֹמֵנוּ יֵשׁ הַרְבֵּה, וְדֶרֶךְ מוֹכְרֵי פַת כִּסָּנִין, שֶׁקּוֹרִין אובל"יש בְּלַעַז, לְתִתָּם בְּאוֹתָם סַלִּים: