בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[יג] ור"י ן' גנאח והרד"ק פי' בסוף שלש מהזמן הזה, וכן ת"א ויוב"ע בסוף תלתא יומין:
בכור שור
ישא פרעה את ראשך. זה הבין יוסף ממה שבסל העליון היו העופות אוכלין ידע כי הראש עליון ילקה שיסיר ראשו מעליו ואכילת העוף אוכליו כי יתלה אותו ויאכלוהו עופות ולא חיות: