וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[יד] ואו"ת "יומא ביתי=ולדא" עיין נל"ג ולחם ושמלה מה שכתבו ע"ז וכתב בס' "יאר" "נראה לפרשו כמה דאת אמר בית האבל, בית המשתה, בית חתנות, בית הארוסין, לבי שבוע הבן, לבי ישוע הבן, כן קורין למשתה שהי' עושים ביום הלידה, "בית ולדא" כלומר שנולד ולד לפרעה, או שנולד בו פרעה, וזהו יום הלידה שארז"ל "הא ביה והא בבריה" בפ"ק דע"ז", ויוב"ע תרגם יום "גְנוסָא דפרעה" פי' יום היחוס שלו והוא יום שנולד בו, עיין מקורי רש"י: שייך לקמן
רש"י
יום הלדת את פרעה. יוֹם לֵידָתוֹ, וְקוֹרִין לוֹ יוֹם גֵּינוּסְיָא. וּלְשׁוֹן הֻלֶּדֶת, לְפִי שֶׁאֵין הַוָּלָד נוֹצָר אֶלָּא עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁהַחַיָּה מְיַלֶּדֶת אֶת הָאִשָּׁה, וְעַל כֵּן הַחַיָּה נִקְרֵאת מְיַלֶּדֶת, וְכֵן וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ (יחזקאל ט"ז) וְכֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע (ויקרא י"ג), שֶׁכִּבּוּסוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים:
אבי עזר
ולא זכר שר המשקים וגו'. דקשה לרב איך שייך מלת את בפועל עומד. לכן מפרש לא הזכיר בפה של פרעה והוא יוצא. כמו זכר את ושתי. בית הסוהר. הוראת השם לדעתי הוא לשון הקודש. כמו שדרך אגן הסהר. ונאמר כן על דבר המקיף ובחרו שם זה על השבי. שאי אפשר להמלט ממנה שמוקף מכל צד. ואשר כתב הרב בעבור שפירש אחריו וגו'. לא להודיע לנו הוראת שם בית הסוהר. רק להודיע לנו שנגע הדבר אל דתי המלך. ולא עשה כן מלבו להושיבו אצלו בשבי: