דברי הימים א א:ד מפרשים: רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

נֹ֥חַ שֵׁ֖ם חָ֥ם וָיָֽפֶת׃ (ס)

רש"י

נח שם חם. והיה לו לחשוב בני שם מיד למצוא מרגלית אברהם וכו' עד דוד ומשליך הטפל ומקצר היחס שלו ותופש העיקר וכן דרך כל היחס הזה דדברי הימים וכן בסמוך בני אברהם יצחק וישמעאל אלה תולדותם בכור ישמעאל נביות וכו' ויולד אברהם את יצחק בני יצחק עשו וישראל בני עשו אליפז שמזכיר תחלה ליחס הטפל ואח"כ העיקר:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

נח שם חם ויפת. כי מבניו יצאו השבעים אומות הקדמונים, כי כן חלק בחכמתו את ישוב העולם לשבעים, ומינה עליהם שבעים שרים למעלה. וכבר כתבנו במק"א כי כמו שבהאילן הפרי היא הסגולה והעלים הם השומרים לפרי, והמותר הם קליפות, כן בני אדם יתחלקו לאנשים אלהיים אשר את האלהים יתהלכו שהם הפרי, ובעבורם נטע ה' עץ החיים על תבל וכל בני אדם כולם, ויש אנשים בהמיים שנמשכים רק אחר חומרם, ויש ממוצעים בין שניהם שעוסקים במדיניות וישלימו שכלם ומדותיהם בדתות נימוסיים, והם האמצעיים בין האלהיים ובין הבהמיים, ושלשת אלה נמצאו תיכף בשלשה הבנים בני נח שהיו השורש לכל בני אדם העתידים להולד, כמ"ש (בראשית ט, יח - יט) ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה שם חם ויפת שלשה אלה בני נח, ר"ל ששלשה אלה היו מוכרחים להולד מנח כי מהם נפצה כל הארץ, שיהיה בהם שלש כתות אלה, והיו מוכרחים להתראות תיכף בשרשם, שמבני שם יצאו האנשים האלהיים, ומבני חם יצאו עם הארץ ועבד עבדים יהיה לאחיו, ויפת היה האמצעי, שישכון לפעמים באהלי שם, ואז יהי כנען עבד גם לו:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

נח שם. כאלו אמר נח הוליד את שם ואת וכו׳:
שאל רבBookmarkShareCopy